מנהיגות בלשכת האלוף – תובנות מנהיגותיות מתוך "אלופים בניהול"

אלופים בניהול – סודות המנהיגות בארגוני ענק מאת סא"ל (מיל') מיכאל סנג מציע הצצה מרתקת לעולם סמוי מן העין לשכות הדרג הבכיר ביותר בצה"ל, לשכות האלופים. עבורי, כיועץ אסטרטגי מדובר בהרבה יותר מתיעוד אנתרופולוגי; זהו מפתח להבנת דפוסי מנהיגות במערכות גדולות, עמוסות בפרטים, נהלים וכוח אדם. על האתגרים הטמונים בהובלת שינוי ארגוני המחלחל לשטח ולא נשאר כמצגת ואוסף פקודות בחדר הדיונים.

אלופים בניהול (פרדס, 2022) מתמקד בלשכות במרחב שבו מתקבלות ההחלטות, אך לא בהכרח נוצרת ההשפעה בנקודות הקצה. מתוך ניסיונו העשיר כיועץ ארגוני שפעל בצבא והידע התיאורטי שהוא מביא מתחומי האנתרופולוגיה הארגונית סנג שופך אור על הפרקטיקות, הטקסים והמתחים שמרכיבים את עולמם של מפקדים בכירים . בדרך זו מספק כלים להבנת מהות המנהיגות בעידן שבו הסמכות הפורמלית לבדה כבר אינה מספיקה.

מנהיגות כמיצוב סמלי – הטקס הוא לא רק טקס

סנג מדגיש את משמעותם הסימבולית של טקסים – לא רק אלו המוכרים מהעולם הצבאי (כנסים, פנייה בדרגות, סדרי ישיבה), אלא גם ישיבות מרובות משתתפים ודפוסי תקשורת יומיומיים. מנהלים נוטים לעיתים לזלזל בפרקטיקות "טקסיות", מתוך תחושת בזבוז זמן או ניסיון להיות "פרקטיים". אך כפי שסנג מראה – דווקא הטקס הוא הכלי שבאמצעותו בונה המנהיג את דמותו, ממצב את מקומו בתוך המערכת, ומבהיר מי הוא בעיני אנשיו.

לקח מנהיגותי: אל תמהר לזלזל בטקס. תכנן את "הסצנה הארגונית" שאתה מייצר: איך אתה נכנס לישיבה? היכן אתה יושב? מתי אתה מדבר? הדברים הקטנים מעצבים את הדינמיקה ומשפיעים על המנהיגות בפועל, הרבה מעבר לתוכן.

הפסדה הפיקודית – כשהריצוי מחליף את האמת

אחת התובנות המטרידות ביותר בספר היא תיאור "הפסדה" – אותה מערכת לא מדוברת של ריצוי, חנופה או הסתרה מול המפקד הבכיר. סנג מציג כיצד קצינים "מלבישים מציאות" כדי לא להיכנס לקו האש. המפקד, מצידו, מנסה לעקוף זאת באמצעים לא פורמליים (ביקורות פתע, שיח בלתי פורמאלי עם כפופים, מינוי מבקר חוץ) אך נדמה שזהו קרב אבוד מראש במבנה ארגוני שדורש פסדה כחלק מתפקודו.

תיאוריו של סנג על הפער המתקיים בין הרצוי למצוי החזירו אותי לשביעי באוקטובר ולהבדל התהומי בין התפיסה של הפיקוד לבין המציאות בשטח. לא צריך להרחיק עד לאירועים כה מטלטלים כל מי שעובד בארגון מכיר מקרוב את הפערים הללו, ואת הכוחות המושקעים על ידי דרגי הניהול לחדור מבעד לכסות של "הכל בסדר, אנחנו על פי תכנון". 

לקח מנהיגותי: שבור את מעגל הריצוי. צור ערוצים לא פורמליים לשיח אותנטי, גם אם הוא לא נעים. כוון לאיסוף מידע איכותי ולא רק דיווחים סינתטיים. זכור – כשכולם אומרים לך שהכול בסדר, זה הרגע להיכנס לעומק.

שכנוע במקום פקודה – המנהיגות החדשה

אחת ההפתעות החשובות בספר היא הניפוץ של מיתוס "הפקודות עבור". סנג מראה שגם אלופים – אינם יכולים לאמץ את המנהיגות הסמכותנית כדרך חיים, בעיקר משום שפקודיהם הישירים הם קצינים בכירים בדרגות (תא"ל, אל"מ, סא"ל) . סנג מראה שאפילו בצבא – הארגון ההיררכי ביותר שיש – נדרשת כיום לצד הסמכותנות מנהיגות רכה, המושתתת על רתימה, יצירת בריתות פנים ארגוניות ושכנוע של שותפים. מנהיג ומנהל חזק ככל שיהיה נתקל תמיד במגבלות הכוח בעיקר בעידן בו מרבית ההחלטות אינן יכולות להתקיים בחלל ריק, אלא מצריכות שת"פ בין אגפים שאינם כפופים לו ועל כן יש צורך ברתימה והידברות.

אם כך במטה צה"ל – על אחת כמה וכמה בארגון אזרחי, שבו ההשפעה מבוססת על סמכות עקיפה, צוותים רב-תחומיים, ועובדים שיכולים פשוט לא לשתף פעולה אם אינם מרגישים מחוברים למשימה.

לקח מנהיגותי: עבודת ההובלה שלך מתחילה ברתימה. שאל את עצמך – את מי שיתפתי? מי מבין את הסיבות לשינוי? האם גייסתי קואליציה פנימית? לא די בתוכנית עבודה מצוינת צריך גם שותפים לדרך.

גבולות ההשוואה בין אזרחות לצבא – ומה לא ניתן להעתקה

סנג מנסה לאורך הספר לקשור בין עולם הפיקוד הצבאי לבין עולמות הניהול התאגידי – אך כאן הוא נחלש. מדובר בשדות ערכיים, תרבותיים ותכליתיים שונים מאוד: בעוד שהמערכת הצבאית מושתתת על שליחות, הקרבה וציות, המערכת האזרחית לרוב נעה בין מימוש עצמי, הישגיות ושיקולי שוק. הטשטוש עלול להוביל לאימוץ כלים ללא הבנת הקונטקסט ובכך ליצור מערכות ציפיות לא מותאמות המובילות לתסכול וחוסר רלוונטיות.

לקח מנהיגותי: למד מהעולם הצבאי, אך סנן בזהירות. מנהיגות אזרחית מחייבת רגישות להקשר – למוטיבציות השונות, לסוגי האנשים, ולמבני הכוח הרכים יותר. אל תשלוף פתרונות – עצב אותם מתוכך, ובהתאם למערכת שלך.

לסיכום, "אלופים בניהול" הוא לא ספר שמציע מתכון לניהול אלא בעיקר נקודת מבט רעננה על תהליכי מנהיגות בארגונים מורכבים, תוך הסתייעות בתובנות מעולמות המנהיגות, האנתרופולוגיה והייעוץ הארגוני. הספר דורש מהקורא לצלול לעולם שבו הסאב-טקסט חשוב מהטקסט, הסימבולי חזק מהאינסטרומנטלי, וההובלה דורשת הרבה יותר ממסמך הנחיות.
לכל מנהל הניצב מול שאלות הבוחנות כיצד בונים אמון בתוך מערכת – הספר הזה הוא חומר למחשבה, ובעיקר ליצירת תרבות ארגונית המאפשרת לתהליכי שינוי להתקיים תוך שמירה על הלכידות הארגונית והצוותית.