ימי הקורונה רק מחזקים את תחושת המרוץ בו אנו נתונים. החשש מפני החמצה, מכך שהשוק ימשיך בלעדינו מעלה בכל חודש את הדופק ומקשה על הרמת המבט מעבר לכאן ולעכשיו.
בפוסט זה אשתף בשלוש טכניקות שאימצתי שסייעו לי ב: זיהוי הצלחות, בפיתוח הקשבה אישית וציוותית ובשכלול כלים להדהודן של הצלחות קטנות המסתתרות לאורך הדרך. בעיקר בימים אלו של חוסר וודאות מצאתי את הטכניקות הללו כמועילות, ומחקרים שבהם עיינתי הפיחו בי את התקווה שאימוצן של אסטרטגיות אלו לא רק יסייעו בידי לצלוח את התקופה הקרובה, אלא אלו הן היסודות לבנייתו של חוסן אישי לאורך טווח.
לכלים נוספים בנושא בניית חוסן אישי וקבוצתי בימי הקורונה מוזמנים להיכנס לפוסט שלי, שישה טיפים לשינוי הרגלי העבודה בימי הקורונה.
זיהוי הצלחות לאפשר לעצמנו לעצור, לשהות ולכתוב
בבלוג מאיר העיניים שלה, לחשוב טוב, יהודית כ"ץ מציעה לקהל הקוראים שלה מתנה נפלאה. בכל יום לעצור לעשר דקות את מרוץ החיים ולכתוב. לא עוד רשימת משימות, תרשימים והפניות . אלא כתיבה אישית כזו המציבה במרכזה שאלות אחרות.
- מה הצלחתי להשיג היום?
- האם למדתי דבר חדש, על עצמי, על הסביבה?
- אילו יכולות שיפרתי היום?
- האם הייתי משמעותי עבור מישהו ?
- על מה עלי להכיר תודה?
בהתחלה הכתיבה תהייה מאולצת, ואפילו תתלווה לה תחושה של גיחוך. האם חזרנו לימי יומני היקר? אך לאחר שתתגברו על המבוכה תחושו תחושה של שחרור, המילים ירוצו על הדף ותחושה של הפתעה ופליאה תציף תחליף את אי הנוחות הראשונית. לאחר תקופה לא ארוכה תוכלו לעבור על הקובץ ולראות שורה ארוכה של הצלחות והישגים. כאלו שבדרך כלל נתפסו כדברים הנעשים על הדרך, ולפתע הם מקבלים הנכחה ומקום בחיים שלכם. למי שקצת קשה אפשר להתחיל עם פתקית בנייד או ב-KEEP, ולאט לאט להרחיב את מספר המילים ולעבור מנקודות הדומות לרשימת קניות לכתיבה מעמיקה יותר.
מחקרים הראו שכתיבה עקבית המאפשרת עיבוד רגשי, זיהוי הצלחות ושיתוף מסייעת רבות לפיתוח חוסן נפשי ומשפרת באופן משמעותי את איכות החיים.
אתם עדיין כאן? לכו תקנו לעצמכם מחברת ותתחילו לרשום.
להביט מעבר לאופק- להציב מטרות ארוכות טווח ולשים את קשיי ההווה בהקשר רחב
למרות שהמציאות הסובבת אותנו משתנה ללא הרף והיכולת לתכנן את הבאות נדמת כניסיון לתפוס את הרוח, עדיין יש מקום להצבת מטרות ויעדים ברמה הציוותית והאישית. מעבר לצורך לעבוד על פי תוכנית פעולה סדורה המבחינה בין עיקר לתפל, הצבתן של מטרות גדולות המראות את קו המגמה מאפשרת לשים את הכישלונות וחוסר ההספק בפרופורציה הראויה להן. לא כל לקוח וכל שיחה שפספסנו הם דרמה גדולה, לעיתים דווקא ההתכנסות והורדת ההילוך מאפשרים לראות את התמונה הגדולה.
כאשר רואים את המקומות בהם לא הצלחנו בתוך תמונה רחבה יותר של מטרות אליהם אנו שואפים המציאות לא פעם הופכת לנסבלת יותר. הקולות הפנימיים והמייסרים מורידים אוקטבה ומאפשרים לשמוע קולות אחרים שדווקא מרחיבים מקום ומאפשרים לזהות הצלחות והזדמנויות הממתינות מעבר לדלת.
לצאת מהאקסל והזום ולהדהד הצלחות
עבור יחידים, משפחות וארגונים ההצלחות מתקבלות כדרך העולם והמקומות בהם נכשלנו או לא הצלחנו זוכים להדהוד מתמשך. כך גם אנחנו גם העובדים וגם הילדים שלנו מקבלים את הרושם המוטעה שלמידה מתקיימת דרך כשלונות, שהמיקוד מתקיים סביב המקומות שבהם מצוי הקושי וחוסר ההתקדמות. על אף הרצון הטוב, תפיסה חינוכית זו אינה מעצימה ואינה מאפשרת לזהות הצלחות אלא להיפך היא דווקא מעודדת ומחזקת פחדים וחששות ומעודדת תקיעות ורגשות אשם.
ליצור מסורות שמאפשרות זיהוי הצלחות והדהודן בשיח האישי-המשפחתי והתעסוקתי. לדוגמא, ניתן לפתוח ישיבות צוות בכך שהמשתתפים ישתפו בהצלחה אחת שהייתה להם השבוע (לא בהכרח בהקשר ישיר למשימות בעבודה, ניתן לתת גם ממד אישי). כך נוצר סבב מעצים של שיתוף בהצלחות וגלריה מרשימה של סיפורים שיכולים להיות קטנים אך מאפשרים אווירה של יצירתיות והתחדשות. את זיהוי ההצלחות לא צריך להשאיר רק בין כותלי המשרד (הוירטואלי או הפיזי) אל ניתן לאמץ אותו גם למרחב המשפחתי.
ניתן לסיים את השבוע (אורחות שישי/שבת הן זמן אידיאלי) לסבב משפחתי בו כל אחד מבני הבית מזהה את ההצלחות שלו, ומביא לשולחן שלושה דברים עליהם הוא מכיר תודה. השילוב בין הדגשת ההצלחות האישיות לבין הוקרה לסובב ולבני הבית האחרים, מנכיח בשיח את חשיבותה של ההצלחה אך לא ממקום נרקסיסטי של השתבחות עצמית אלא מתוך הכרה בחשיבותה של עבודת הצוות וההתגייסות המשותפת. להרחבה על החשיבות הקיימת בהכרת תודה לפיתוח החוסן הנפשי, מזמנים להרחיב ולראות את מחקרו של פרופ' אלון קפלן.
הן במרחב הביתי והן במרחב התעסוקתי חשוב להקפיד לא לשדר שיפוטיות או מדרוג. בכל הקשור למהי הצלחה? ומהו הישג ראוי? הדגש הוא שההצלחה היא בעיני האדם הפועל בעיני המתבונן ובכך יכולות לדור להם זו לצד זו הישג במבחן, לקוח חדש שגויס או יצירה אומנותית שעבדת עליה זמן רב וסוף סוף הגיעה לסיומה.
זיהוי הצלחות מתאפשר כאשר מורידים את מפלס הציניות
לאחר שעוברים את מחסומי הציניות האישיים והצוותים, תגלו במהרה זיהוי הצלחות ונתינת מקום להישגים קטנים משנה את השיח האישי והקבוצתי ונותן מקום רחב יותר לפרגון והעצמה. בכל שבוע מדובר על שינוי קטן ולעיתים בלתי מורגש אך במידה ומתמידים לאורך זמן מדובר על שינוי מהותי באופן בו אנו חווים את עצמנו, מובילים את הצוותים שלנו ומאפשרים להם ולנו לפתח חוסן פנימי המסייע לעמידה בתנאי אי הוודאות בהם אנו נתונים בימים אלו. כל שצרך הוא להתעלות קצת מעבר לציניות ופשוט להתחיל ללקט את ההצלחות ולתת להן מקום. בהצלחה!
